גזר דין בתיק ת"פ 55529-09-11

מבוא

ביום 13/11/11, לאחר סיום חקירתו הראשית של המתלונן ובטרם החל הסניגור בחקירתו הנגדית, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1).

הנאשם הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

הצדדים לא הגיעו להסדר בענין העונש, ובהסכמת שני הצדדים הוריתי כי יוגש תסקיר של שרות המבחן.

כתב האישום

בכתב האישום המתוקן צוין כי בלילה שבין 13/9/11 - 14/9/11 נפגשו הנאשם ובן דודו עם ידידתו של המתלונן, המכונה "סשה" וחברתה. בסביבות השעה 03:00 הסיע הנאשם את סשה וחברתה לביתן אשר בנהריה, במכוניתו מסוג ב.מ.וו בצבע כסף.

כשהוריד הנאשם את חברתה של סשה ליד ביתה, התפתחו חילופי דברים בין הנאשם למתלונן וחברו א.נ, שלאחריהם המשיך הנאשם בנסיעה לכיוון ביתה של סשה והורידה שם.

בדרכו חזרה מביתה של סשה, באזור כיכר נהריה הירוקה, הבחין הנאשם פעם נוספת במתלונן וחברו א.נ. הנאשם עצר את רכבו ויצא ממנו בריצה תוך שהוא מקלל את המתלונן. כשהגיע הנאשם אל המתלונן דקר אותו בחזה הקדמי, מעל עצם החזה. חברו של המתלונן א.נ. דחף את הנאשם וביחד עם המתלונן פתחו בריצה במטרה לברוח מן הנאשם.

הנאשם עזב את המקום ואילו המתלונן התקשר להוריו שהגיעו למקום הימצאו והובילו אותו לבית החולים נהריה. כתוצאה מהדקירה, נגרם למתלונן נקב בריאה השמאלית ופניאומוטורקס (חזה אויר), הוא טופל באמצעות נקז שהוחדר לבית החזה מצד שמאל ואושפז בבית החולים במשך ארבעה ימים.

לסיכום, נטען בכתב האישום כי במעשיו הנ"ל חבל הנאשם במתלונן חבלה חמורה שלא כדין, כשהוא נושא נשק קר.

תסקיר שרות המבחן

מן התסקיר עולה כי הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים, סיים שמונה שנות לימוד ובעבר עבד במפעל. בשנים האחרונות לא עבד בשל כאבי גב והתקיים מקצבת אבטחת הכנסה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, כשהוא מסתייע בעת הצורך באחיותיו ואמו.

הנאשם היה הבן היחיד שנולד לאמו ולו שמונה אחיות ובשל כך זכה להגנת יתר מהוריו ועל כן, קצינת המבחן העריכה כי הוא מתקשה לגלות אחריות בתחומי חייו השונים ולא עושה מאמץ להשתלב במסגרת תעסוקתית.

לנאשם נערך אבחון, והתקבל הרושם כי הוא נעדר הבנה ביחס למצופה ממנו בתפקודו כבעל ואב. על אף שהנאשם ציין כי יחסיו עם אשתו מבוססים על אהבה הדדית, שיתף את קצינת המבחן בכך שניהל מערכת יחסים מחוץ לנישואים.

גם בפני קצינת המבחן הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, אך לא נותר רושם של קבלת אחריות מלאה הואיל והשליך את רוב האחריות על המתלונן בטוענו כי מדובר בסכינו של המתלונן והוא פעל על רקע חרדה לשלומו.

הנאשם הציג עצמו בפני קצינת המבחן כקורבן של הנסיבות, התקשה לגלות אמפטיה כלפי המתלונן והתרכז במחירים האישיים שעליו לשלם, אך מצד שני היוו ההליך המשפטי והמעצר גורם טראומתי עבורו.

בעברו של הנאשם (ט/1) הרשעה אחת משנת 2004, בגין עבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו והוא נדון למאסר מותנה, קנס והתחייבות להימנע מעבירה.

לסיכום, קצינת המבחן ראתה את מעצרו של הנאשם כאלמנט הרתעתי משמעותי שיציב לו גבולות בעתיד, ולמרות שעד עתה זכה רק "לפינוק" ממשפחתו, לקח אחריות חלקית על מעשיו וראה עצמו כקורבן.

הואיל והיה מוכן להשתלב בהליך טיפולי העריכה קצינת המבחן כי: